Embryos עֻבָּרִים أجنَّة
Photography and a performative monologue. Embryos unfolds as a live performance and a double self portrait, composed of two photographic images and an intimate live monologue performed by the artist himself. Standing before the audience, Alaa speaks directly from the personal experience that gave birth to this project.
The work distills a three-year journey that moves between opposing poles: the search for identity and meaning, the transition from village to city, and the tension between personal grief over the reality surrounding him and the complexity of human relationships shaped by geography and politics. Moving between verses from the Qur’an and the Book of Genesis, Alaa unpacks the weight of the symbols he carries and offers an invitation to return to the one source that gives meaning to everything: the human being.
مَرَجَ ٱلۡبَحۡرَيۡنِ يَلۡتَقِيَانِ (19) بَيۡنَهُمَا بَرۡزَخٞ لَّا يَبۡغِيَانِ (20)
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, וִיהִי מַבְדִּיל, בֵּין מַיִם לָמָיִם.
זו הפעם הראשונה, ואולי גם האחרונה, שבה אני מבטא את רגשותיי ואת מחשבותיי בעברית. זו אינה שפת האם שלי, ובמשך שנים הייתי רחוק ממנה מאוד. אבל היום אני רוצה לדבר בה, ולהרגיש את הרגש שטמון במילים שלה.
לפני הכול, אני מרגיש שאני חייב לומר שעמידתי כאן, ברגע הזה, היא זכות.
אני בר־מזל להיות עלאא. אני בר־מזל על כל מה שיש לי, ואני אסיר תודה על חיי, על כל פרט ופרט בהם. אלחמדוללה.
בואו נדבר לרגע על העבודה הזאת – מבחינת ההפקה והכותרת שלה.
העבודה הזו צולמה בתל אביב. היא הודפסה ברמאללה. והנה היא מוצגת כאן, לראשונה, בירושלים.
"תל אביב, ירושלים, רמאללה – וחזרה."
"שם העבודה הוא עֻבָּרִים. המילה נכתבת כמעט כמו עוֹבְרִים – מעבר, אך ההגייה והמשמעות שונות."
בעיניי זו הייתה מקריות מופלאה… ואולי זו בכלל לא מקריות, אלא דרך החיים.
אנחנו עוברים. אנחנו נעים ממקום למקום. אנחנו מתחילים בצעד אחד – ואז בא המעבר.
אני רוצה לספר לכם סיפור.
בנובמבר 2022 עזרתי לאבא שלי במסיק הזיתים, כאן בכפר שלי, צור באהר.
בזמן שמסקתי זיתים הייתי שקוע במחשבותיי. זו תמיד הייתה הדרך היחידה שלי לא להשתעמם.
ואז, אחרי רגע ארוך של שקט, אמרתי לאבא שלי:
"אבא, אם בן אדם רק יפקח קצת את העיניים ויראה מה קורה סביבו – הוא יבין שמתקרב פיצוץ."
אבא שלי צחק ואמר לי:
"רק תיזהר שאתה לא תתפוצץ בעצמך."
שנה לאחר מכן הגיעו אירועי השבעה באוקטובר,
ואת ההשלכות שלהם אנחנו ממשיכים לחיות עד היום.
"לירון, תוכלי לעזור לי לקרוא את הטקסט?"
I perform the first part of the text myself, incorporating Arabic spontaneously and improvising in the moment, alongside the written text presented here. Liron begins reading the text after the sentence:
“ לירון תוכלי לעזור לי לקרוא את הטקסט “.
